דביר ואיתן

 חמורי בן גדי בן סוסי הלך לו לטיול הקבוע שלו עם הגמל המשפחתי, גיאורה בעודו חוזר תשוש מהמסע הקטן שלו הוא רואה שהעם הספיק להתקבץ ליד אוהלו של משה. חמורי שלא רצה לפספס דבר, קפץ על גבו של גיאורה ודהר את שארית הדרך למחנה ישראל במהירות גדולה. כבר מרחוק הוא הבחין שיש משהו מעט משנוה. כל הנשיאים, כולל אביו, התייצבו מול משה בשורה בעוד כל שאר העם עמד מסביבם לצפות. כאשר הגעתי קלטתי בשמחה שעוד לא פספסתי כלום ושמשה עודנו עסוק בלהתנבא לקדוש ברוך הוא. הצטופפתי בין האנשים כדי שאוכל לשמוע טוב יותר את משה. ואכן פתאום משה הרים את ראשו כאילו התעורר מאיזה חלום החל לדבר בקולו הסמכותי גם אם מגמם מעט. אבל מה שהוא אמר לא מצא חן בעיני כלל. לא הצלחתי לשמוע את רוב דבריו אבל מה שכן שמעתי זה ששולחים את אבי לתוך ארץ ישראל, דבר שלא היה מפחיד אותי כל כך אילו לא שמעתי אתמול את דודה ספיר אומרת לאימי שהשמועות אומרת שיש שם ענקים. אני בטוח שאף אחד לא היה שמח אילו היו אומרים לו שאביו הולך להיכלא בתוך ארץ זרה של ענקים עם עוד אחד עשרה איש. בכל מקרה אבא חזר הביתה ואמר שזה כבוד גדול בשבילו ושאני לא צריך לקחת את זה קשה אבל לי...